כתבות מתלמידי בית הספר
לפניכם כתבות שונות על הקורה אותנו בבית הספר.
הכותבים הם נציגים מכיתות שונות בבית הספר.
כיתה ד' פרח- דיווח על מסיק זיתים: מאת עומרי מור-עינב
ביום רביעי כיתה ד' פרח יצאה לסיור בכרמי שמיר. כשהגענו חיכה לנו אהוד האחראי על הכרם, והתחיל להסביר לנו על כרמי שמיר: כמה עצי זית יש בכרם, איזה סוגי עצים ועוד. התחלנו ללכת בתוך כרם הזיתים, אחרי אהוד והוא הראה לנו מכונה- נחשו איזה… מכונה שמוסקת זיתים שהשם שלה זה לא מוסקת זיתים אלה בוצרת. לפני הסיור ילדי כיתה ד' פרח רשמו עם המורה שלהם מיכל יאמין את שיטות המסיק השונות: 1. גירגור- קוטפים אחד אחד את הזיתים.
2. חליבה -קוטפים כמו בחליבה של פרה.
3. סריקה -סורקים את הענפים במעיין מגרפה.
4 . ניקון -חובטים באשכולות הזית ומפילים לאריג.
5. מסיק במכונה- המכונה נכנסת לתוך השורה, מנערת את העץ והזיתים נופלים לכיסים של המכונה. הבוצרת לא מיועדת לזיתים אלא לענבים ובשביל לא לעשות את העבודה הידנית אז לקחו את המכונה וקצת שיכללו אותה והפכו אותה לבוצרת זיתים.
דעה שלי על הסיור בתור ילדה מכיתה ד' פרח: אני מאוד נהניתי מהסיור. לדעתי זה מאוד מיוחד ללמוד כך, על איך בכלל מגדלים עצי זית וכל התהליך שלוקח חודש חודשיים. אני אישית מאוד התרשמתי מהסיור, מהמכונה (הבוצרת ) ומהמסיק. אני חושבת שכל מי שעשה סיור בצורה כזו נהנה.
כיתה א' גופר- מהי החונכות בעינינו: מאת תלמידי כיתת גופר.
חונכות זה כשילדים מכיתה ו' באים לקחת אותנו, והם עושים לנו פעילויות שהם הכינו. כיף לנו מאוד בחונכות ואנחנו אוהבים את החונכים שלנו כי בכל פעם הם מכינים לנו דברים ועושים לנו פעילות כיפית.
אנחנו רואים שהחונכים עובדים קשה ומתאמצים כדי שנהנה. בגלל זה אנחנו משתפים איתם פעולה, ואנחנו אוהבים את מה שהם מכינים בשבילנו.
אנחנו מחכים כל שבוע לחונכות כי אנחנו רוצים להיות עם החונכים שלנו.
אנחנו רוצים להגיד תודה על הכול וגם על זה שהם משחקים אתנו בחוץ כשיש בוץ.
כיתה ג' דולפין- חוויה מטיול לנחל ראש פינה: מאת נעה הס-אשכנזי
ביום חמישי אני וכיתתי יצאנו לטיול בנחל ראש פינה. בהתחלה הלכנו חלק קצר מהמסלול, ראינו שם שלושה פרים מאחורי גדר. התקדמנו עוד קצת עד לנקודת ארוחת הבוקר. ראינו משם עמק, זהו היה עמק החולה הוא היה ירוק וגדול כל –כך מלמעלה הוא היה נורא יפה!
אחר כך אני מיכל ועידו .ס. הלכנו יחדיו, על כל סלע שהם ראו הם אמרו שהוא מאובן. זה היה ממש מצחיק ומוזר ותוך כדי המצאנו שיר :
"יאו יאו מָן מצאתי מאובן, מצאתי מאובן ובזכותו אני כאן!
יאו יאו מן .......... כי מצאתי מאובן."
היה ממש נחמד אתם. עד שעצרנו להסבר, המדריכה שלנו הסבירה לנו על הסמלים עם ענפי זית, ולמה יש כל כך הרבה עצי זית באזור. אני עפרי ומיכל שיחקנו במשה (משה רבנו) ומצאנו גם מקלות יפים וגדולים.
לבסוף הגענו לנקודה ממש קרובה לסיום המסלול שלנו, עצרנו שם אכלנו ושיחקנו. אפילו מבלי להרגיש בכך כבר סיימנו את המסלול. הטיול עבר ממש מהר. בטיול הזה מאוד נהניתי.
כיתה ג' אלמוג - ריקוד: מאת מאיה יאבו.
אני מאיה יאבו, תלמידת כיתת אלמוג. בחרתי לכתוב על ריקוד בגלל שאני רוקדת מגיל 4 במרכז קלור. ריקוד זה התחביב האהוב עליי.
אני ממליצה לנסות לרקוד כי זה מאוד כייף וכשרוקדים זה משחרר את הגוף ונותן הרגשה טובה.
ריקוד הוא תנועה של גוף האדם, תוך כדי יצירת תבניות שנושאות משמעות או מידע. בדרך כלל הריקוד מתבצע באופן קצבי ולצלילי מוזיקה, או כאומנות מול קהל או למטרות בילוי.
הריקוד הומצא בתחילת האנושות והוא היה חלק מרכזי מפולחן לאלילים (טקס המסמן את האמונה לאלוהים שלך). במהלך ההיסטוריה נחשב הריקוד לתחום פשוט יחסית לאומנויות אחרות מכיוון שהוא אינו דורש השכלה וחומרי גלם. יש הרבה מאוד סוגים של ריקוד: מחול מודרני, בלט קלאסי, פלמנקו, היפ הופ, ריקודי עם ועוד סוגים רבים. הריקוד מתואר מספר פעמים בתורה והפעם הראשונה שהריקוד הוזכר זה לאחר קריעת ים סוף כאשר הנשים מתחילות לשיר ולרקוד אחרי שבני ישראל חוצים את ים סוף.
אני ממליצה לכל אחד לרקוד להנאתו.
כיתה ד' שקד- תהליך הבחירות לצוות חץ וועדה ירוקה: מאת אורן שפיגלר
בהתחלה עינת רשמה על הלוח כל מיני תכונות. אחר כך סימנו את התכונות שאנחנו חושבים שצריכות להיות בילד שאנחנו בוחרים.
עינת ביקשה מכל מי שרוצה להיבחר לוועדות, לכתוב למה הוא רוצה להיבחר ולמה הוא חושב שהוא מתאים להיבחר. גם ההורים כתבו המלצות אישיות לילדים שלהם.
כל ילד הציג מועמדות והקריא את מה שכתב בבית לפני כל הכיתה בניסיון לשכנע את הילדים שיבחרו בו. כל ילד כתב על פתק שני שמות של ילדים שהוא רוצה שייבחרו ושהוא חושב שהם מתאימים וראויים להיבחר. עינת ספרה את הקולות והודיעה לנו מי נבחר.
אורן ונועה נבחרו לח"צ וניתאי ועידן נבחרו לוועדה ירוקה.
כולם התייחסו בכבוד אחד לשני והייתה הרבה התרגשות ופרגון.
כיתה ד' פרח- ביקור שחקני הפועל גליל עליון-כדור סל: מאת טלי לסרי
ביום חמישי הגענו לבית הספר עם חולצה אדומה ונעליי ספורט.
בשעה רביעית היה לנו מפגש עם שחקני הפועל גליל עליון. הם הפעילו אותנו בתחנות, בכל תחנה משימה: משימה של שווי משקל, משימה של קליעה לסל, משימה של ריצה עם הכדור- הם חוטפים לנו ואנחנו צריכים להחזיר אותו, השחקנים היו נורא גבוהים וטובים היה קשה לחטוף להם את הכדור, ועוד תחנות נוספות. בתחנת השיווי משקל הינו צריכים להיות מרוכזים, ובקליעת סלים היו שתי קבוצות- קבוצת בנים וקבוצת בנות וזה היה כיף. במהלך המפגש ראינו שני שחקנים שמתחרים זה בזה בקליעה לסל. שניהם קלעו 6 סלים. בין השחקנים של הקבוצה היו גם שחקנים מארצות אחרות. הם באו להראות לנו איך הם משחקים. הם שיחקו טוב מאוד והיו גבוהים מאוד. היה להם מאמן מלחיץ כי הוא היה ענק -גדול ממש וזה הבהיל.
כולם היו נחמדים אלינו מאד. היה לי נורא כיף וניראה לי שגם יתר הילדים נהנו מאד.
אנו מקווים לעוד מפגשים כאלה.
כיתה ה' נשר-כתיבת מכתב (במסגרת שעורי תנ"ך): מאת דולב דורון
כתיבת מכתב משמואל להוריו:
אמא ואבא היקרים
בלילה ליד ארון ה' קרה משהו מדהים, באמצע הלילה, כשכלם ישנו, שמעתי שמישהו קורא לי וחשבתי שזה עלי הכהן והלכתי אליו ושאלתי אותו אם הוא קרא לי והוא אמר לי שהוא לא קרא לי ושאני אחזור לישון.
חזרתי לישון ועוד פעם שמעתי שמישהו קורא לי קמתי ועוד פעם הערתי את עלי הכהן ושוב פעם הוא אמר לי שהוא לא קרא לי ושאני אחזור לישון ושחזרתי לישון שוב שמעתי שמישהו קורא לי אבל הפעם עלי אמר לי שה' קורא לי ושבפעם הבאה שאני אשמע את הקול ה' ידבר איתי. חזרתי לישון וששמעתי את הקול, ה' התגלה לפני וסיפר לי על דברים נוראים שהוא הולך לעשות לעלי בגלל שבניו עשו דברים נוראים והוא לא עצר אותם. זה היה לי קשה לשמוע כי אני ועלי חברים.
בסוף החלטתי שאני פשוט לא אספר לו אבל עלי זכר שהערתי אותו שלוש פעמים והבין שדיברתי עם ה' על משהו חשוב ושאל אותי על מה דיברנו? בהתחלה ניסיתי להתחמק אבל לא ממש הצלחתי ולבסוף אמרתי לו את כל מה שאני וה' אמרנו. אחרי זה הרגשתי:
מאושר ממש כי אחרי הרבה דורות ה' מתגלה ומכל עם ישראל הוא התגלה אלי. אבל גם הרגשתי נורא כי אלי הולך למות.
אוהב שמואל
ה' ירדן- חדירה למרחב הפרטי של האדם-אסורה: מאת תלמידי הכיתה.
בכתה ה', "ירדן", לומדים כיצד לכתוב כתיבה טיעונית.
בעקבות מספר אירועים חוזרים, במשחקים שקצת עברו את הגבול, כתבנו כתיבה טיעונית על החדירה למרחב הפרטי של האדם. אנו רוצים להביא בפניכם חלק מהטענות, הנימוקים והמסקנה שהגענו אליה.
לדעתי, חדירה למרחב הפרטי של האדם במשחק או לא במשחק, אסורה!
נימוק 1: הרבה ילדים מתפרעים מאוד בהפסקות. הם משחקים "מכות בצחוק" ויכולים לגרום נזק גם לעצמם וגם לילדים אחרים, שלא משתתפים במשחק שלהם.
דוגמא: באחת ההפסקות, כמה ילדים שהיו קרוב אלי, התחילו לזרוק אחד על השני כל מיני דברים, במשחק, בחלק מהפעמים כמה מהחפצים, כמעט פגעו בי ובחברי וזה היה לא נעים וגרם לנו למתח שאולי יפגעו בנו וברחב הפרטי שלנו – הגוף שלנו.
נימוק 2: כשהילדים המשחקים קרובים אלי מאוד, זה מפחיד אותי קצת ואולי גם ילדים אחרים. זה גורם חשש ואיבוד ביטחון, בעיקר אם המשחק מדרדר לאלימות.
דוגמא: באחת ההפסקות, ראיתי שני ילדים משחקים/ רבים, בחלק השני של הכתה, לא הבנתי אם זה משחק או צחוק ובכל מקרה הרגשתי לא נעים. אז התרחקתי אפילו בלי לעזור כי לא היה לי נעים ואף קצת מפחיד. הנגיעות האלה אחד בשני נראו לי לא לעניין.
נימוק 3 : אם ילדים חודרים למרחב הפרטי של ילדים אחרים, כמו נגיעות לא נעימות, יש ילדים שרוצים לדווח למבוגרים אך לא רוצים שיקראו להם מלשנים ואז זה לא מפסיק וממשיך. אם כל הילדים ידעו שאסור להכנס למרחב הפרטי, גם לא במשחק אז יהיה יותר קל לכולם, כשיודעים שזה כלל ברור והוא מגן גם על שני הצדדים.
מסקנה: המסקנה שלנו היא, שצריך לכבד את המרחב ( השטח ), הפרטי של כל אחד! אם משחקים, לא חייבים להתפרע ולגעת, חוץ מתופסת שזה משחק מוכר וברור שצריך לגעת. חשוב שילדים ירגישו בטוחים להגיד ולהזכיר לחברים שלהם את הכלל ואז תהיה הדברות וגם הרגשה טובה.